עלוש נ' אפליקיור טכנולוגיות בע"מ

החלטה

רקע כללי

1.בפני בקשה לביטול צו עיקול זמני מיום 24.4.12 על סך -.945,000 ₪.

נימוקי הבקשה: סיכויי ההצלחה של המשיב - התובע בכל הרכיבים התלויים ב"פיטורין" כביכול מהחברה קלושים, התובע התפטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת לאחר שהיה עובד החברה עד חדש 7/10, לאחר מכן עבר למעמד עצמאי לפי שעות. מרגע נטישתו אינו זכאי לתשלום "חוב שכר עבודה", אין מדובר בחוב שכר עבודה אמיתי; הסכם החוב עליו מסתמך התובע טרם נכנס לתוקף ולמעשה נכפה על החברה, מדובר בהסכם מתנה לתשלום סכום שהתובע ויתר עליו; החברה רשאית לחזור בה מהמתנה בשל נטישת התובע את עבודתו. עוד נטען כי הטלת העיקול עלולה למוטט את החברה משעוקלה תוכנה, הנכס העיקרי של החברה, בתקופה קריטית של מכירת פעילותה.

2.טענות המשיב: מיום 1.1.05 עד 11.7.10 הועסק כסמנכ"ל טכנולוגיות במבקשת – הנתבעת, חברה לפיתוח תוכנות לאבטחת מידע שהוקמה על ידו בשנת 2004, במקביל להיותו בעל מניות בחברה; במהלך שנת 2008 נקלעה החברה לקשיים כספיים ולכן נענה התובע לבקשתה לקבל שכר מופחת במשך 21 חדש מ- 4/08 ותשלום היתרה במסגרת משכורת חדש 12/09; משלא שולם הפרש השכר במועד, הסכים התובע פעם נוספת לדחות מועד התשלום ונחתם בין הצדדים "הסדר תשלום בגין שכר עבודה" בסך 575,918 ₪, לפיו ישולם החוב ב- 24 תשלומים חדשיים ממשכורת 4/11; הנתבעת לא שלמה לתובע משכורת בגין חדש 6/10 עקב בעיות בתזרים מזומנים ודרשה מהתובע לחתום על מסמך הסכמה להפחתת שכרו ולדחיית תשלומי שכר שלא שולמו;

ביום 11.7.10, במסגרת ישיבת דירקטוריון החברה ללא נוכחות התובע, הודיעה הנתבעת לתובע בטלפון על פיטוריו. בעקבות כך הסכים התובע לדחיית תשלום שכר 6/10 בחדשיים. הנתבעת הפרה הסכם "הסדרת התשלום" ולא שילמה יתרת החוב תוך 90 יום מהפיטורים.

החל מחדש 4/11 עד 10/11 העבירה החברה לתובע 7 תשלומים בסך 23,982 ₪ כל אחד, בגינם הנפיק לה התובע חשבוניות מס. נוכח התמשכות הקשיים הכלכליים החליטה החברה ביום 13.12.11 על נסיון למכירת פעילותה בתחום הטכנולוגיה; החל משנת 2010 פטרה עובדיה הבכירים או שהתפטרו מיוזמתם; ביום 31.3.12 נמסר דו"ח מיידי לבורסה לני"ע בדבר אי סדרים כספיים בחברה; הנתבעת לא שלמה לתובע פיצויי פיטורים וקיים חשש כי לא עמדה בחובתה להפריש עבור התובע את מלוא הכספים.

המצב המשפטי

3.בדברי ההסבר לתקסד"א מובהר כי בית-המשפט יקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לביטול צו עיקול זמני, במסגרתו על מבקש העיקול הנטל להצדיק את מתן הצו, כאילו העניין נדון לראשונה ולא הוצא קודם לכן צו עיקול במעמד צד אחד, על מנת להכריע בשאלה אם יש לבטל את הצו אם לאו, באמצעות הצבת תשתית ראייתית לכאורה בלא שתיפגע זכות קניין החוקתית של המשיב (בש"א 4459/94 עמנואל סלומונוב ואח' נ. משה שהרבני ואח' פד"י מט(3) 479).

לפי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984, על המבקש סעד זמני להציג "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה", וכן לשכנע את בית המשפט כי הנזק שייגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני, גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד, כלומר – כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בהוראה מיוחדת הנוגעת לעיקול זמני המצויה בתקנה 374(ב)לתקנות נקבע כי על המבקש להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין – זו היא דרישת ההכבדה.

לאור זאת נפסק כי הדגש במתן צו עיקול זמני מושתת על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש עד למועד פסק-הדין (ראו: רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789 (1997); רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ, ניתן ביום 5.12.07).

עוד נפסק כי לעניין דרישת ההכבדה רלוונטית האפשרות שהמשיב יבריח את נכסיו או יעשה מעשה אחר העלול להכשיל את ביצוע פסק הדין, אך עם זאת יש לבחון שיקולים אלה בהקפדת יתר על מנת שלא לפגוע מעבר לנדרש ולהכרחי בזכות הקניין של המשיב (ראו: רע"א 6614/06 כפרית תעשיות(1993) בע"מ נ' ICC, ניתן ביום 4.1.07). הדגש הוא על ההגנה החוקתית אשר ניתנה לקניין הפרטי עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על פי מבחני הפסיקה. לעיתים, אף גובה סכום התביעה ייחשב כשיקול רלוונטי למתן הצו, זאת כאשר מבקש העיקול הצליח להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען (רע"א 903/06 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' אטיאס, ניתן ביום 19.3.06).

המרכיבים הדורשים התייחסות הינם, איפוא:

(א)קיומה של עילת תביעה לכאורה.

(ב)קיום ראיות לכאורה לחשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

(ג)איזון אינטרסים - שיקולים של מאזן הנוחות, תום הלב ומידתיות במתן הסעד המבוקש.

דיון והכרעה

4.קיומה של עילת תביעה לכאורה.

עניינה של התביעה בתשלום הפרשי שכר בצירוף פיצויי הלנת שכר, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, כספים שלא הופרשו לקופת גמל ולקרן השתלמות ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסך כולל של 2,317,864 ₪. הנתבעת טרם הגישה כתב הגנה.

מטענות הצדדים בדיון עולה, כי אין מחלוקת שהתובע היה עובד החברה עד חדש 7/10. אף מוסכם כי הצדדים חתמו על הסדר תשלום בגין שכר עבודה (נספח ג' לכתב התביעה), לפיו שיעור קרן חוב שכר עבודה מעוכב נכון ליום 31.12.09 הינו בשיעור- 575,918 ₪, ובו התחייבה החברה לשלמו ב- 24 תשלומים במשכורת החדשית של התובע החל מחדש 4/11, ובאם יפוטר התובע יהא מועד הפרעון 90 ימים מיום ההודעה על הפסקת העבודה.